רגולציה במטבעות וירטואליים

ביטקוין, ישראקוין, דויטשקוין או ליטקוין, המטבעות הוירטואלים תופסים את מקומם כאמצעי תשלום לגיטימיים והמערכת הפיננסית עדיין מתקשה לעכל אותם. עו"ד אבגי אדמית מנסה לעשות סדר בתהליכי הרגולציה בעולם סביב התופעה.

ביטקוין הינו מטבע וירטואלי מבוזר, אשר השימוש בו שנוי במחלוקת בכל העולם. יתרונו המובהק הינו העובדה כי מדובר במטבע אנונימי, קל יחסית לשימוש, המהווה אמצעי תשלום חופשי מסוג "מזומן". בביטקוין אין כלל צורך לספק פרטים מזהים בכדי להשתמש בו (כל שצריך הוא כתובת דוא"ל), ואין רישום או זכר להמרה. למעשה, כל מטבע וירטואלי מוצפן (cryptographic currencies) כדוגמת ישראקוין, דויטשקוין, ליטקוין וכד' הוא בעל מאפיינים כאלו.


לצד השימושים הלגיטימיים הרבים במטבע הוירטואלי, נעשים בו גם שימושים אשר אינם לגיטימיים ואף פליליים. ביניהם: מתקפות סייבר, מימון טרור, הלבנת הון, פורנוגרפיית ילדים, מרמה, הונאה ועוד. לדוגמא, בדצמבר 2013, דווח כי האקר סוחט בנקים בישראל עבור ביטקוין: על פי דרישתו, על הבנקים להעביר סכום מטבעות ביטקוין מסוים עד לתאריך נקוב, אחרת יחשוף פרטים על כ-3.7 מיליון לקוחות. בקיץ 2014 דווח כי ארגון הטרור דאעש עושה שימוש בביטקוין למימון טרור באמצעות תרומות במטבע הוירטואלי, תוך שהוא מנצל את השימוש האנונימי בו.


במישור האזרחי, במרץ 2014, דיווח בעל אתר למסחר במטבעות וירטואליים בארה"ב, "Poloniex", על גניבה של ביטקוין בשווי של כ- 50,000 דולרים כתוצאה מליקויים טכניים שנמצאו באתר. בתגובה לגניבה האתר הפחית באופן מידי וללא בקשת אישור, כ-12.3% מהיתרה של כל חשבונות המשתמשים שלהם, עם התחייבות להחזירם באם יצליח לגייס הון נוסף. הלכה למעשה, האתר גלגל את ההפסד על כלל המשמשים.


ראוי לציין בהקשר זה גם את פרשת "Sheep Marketplace" בשנת 2013. מדובר באתר וירטואלי לקניית סחורות "אסורות" שנסגר לטענתו עקב גניבה של 5,400 ביטקוין. בפועל התברר, כי האתר החזיק מטבעות ביטקוין בשווי של יותר מ-100 מיליוני דולרים שלא הוחזרו ללקוחות.


כמו כן, בפברואר 2014, הגיש האתר למסחר במטבעות וירטואליים הגדול ביותר בסין, "Mt. Gox", בקשה לפשיטת רגל עקב גניבה של 744,000 ביטקוין בשווי כולל של כ- 350 מיליוני דולרים כתוצאה מפרצת אבטחה. משמעות קבלת הבקשה על ידי בית המשפט הייתה השארת המשתמשים ללא גוף אשר ניתן יהיה להיפרע ממנו ולמעשה "תפטור" את האתר מאחריות כלפיהם. ניתן להבין מדוגמאות אלו ועוד, כי רגולציה בתחום המטבעות הוירטואליים הינה הכרחית, במיוחד לאור תפקידם המרכזי של מטבעות וירטואלים בחייהם של משתמשים רבים בעולם.


הסטטוס המשפטי של מטבעות וירטואליים משתנה ממדינה למדינה. רוב המדינות בעולם אינן רואות במטבעות וירטואליים כ"מטבע" חוקי (פנימי או זר), ומסתפקות בהסתייגות ואזהרות מהשימוש בהם, אך אינן אוסרות שימוש במטבעות אלו. מדינות כמו בנגלדש, בוליביה ואקוודור הרחיקו יותר ואסרו על שימוש במטבעות וירטואלים. במדינות אלו, כל שימוש כזה מזכה את המפר בסנקציות פליליות כגון קנס ומאסר.


ארה"ב מצדה הכריזה כי מטבעות וירטואליים מהווים שירות פיננסי לגיטימי. בגרמניה, הצהיר משרד האוצר באוגוסט 2013 כי הוא מכיר בביטקוין כיחידת "מטבע פרטי" וכ-"כסף פרטי". בכך, הפכה גרמניה למדינה הראשונה שהכירה במטבע וירטואלי כלשהו כמטבע חוקי.


מדינות רבות החלו בהליך הסדרה רגולטיבי של המטבע הוירטואלי ביניהם קנדה, ברזיל, סין, הודו ועוד. בארה"ב למשל במרץ 2013, פרסמה היחידה למניעת פשעים כלכליים של משרד האוצר האמריקאי הנחיות לפיהן היא מחילה על המטבע את החוק לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וכן החוק לרישוי העברת כספים בין מדינה למדינה.


בפועל, נדרשים העסקים לשמור תיעוד על העסקאות, לדרוש פרטים מזהים מהמשתמשים (כגון תעודה מזהה), לדווח על עסקאות חשודות ועוד. בעקבות הנחיות אלו, נסגרו חלק מפלטפורמות המסחר במטבעות וירטואליים. במרץ 2014, הכריזה ארה"ב על שימוש במטבע וירטואלי כ"ניתן למיסוי". קרי, כל פעולה במטבע הוירטואלי חייבת במס, בין אם מס רווח הון ובין אם מס הכנסה. ביניהן גם תשלום משכורות לעובדים ולנותני שירותים, סחר במטבע הוירטואלי ועוד. לצורך כך הוגדר המטבע לצורכי מס כ"נכס".


בדומה לארה"ב, בפברואר 2014 בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות המיסים, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמו הודעה משותפת לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים. בהודעתם הזהירו הרשויות בישראל, בין יתר הדברים, מפני ניצול המטבעות לצרכים פליליים לרבות הלבנת הון וטרור, ואף מזהירים באופן נקודתי עסקים העוסקים בפלטפורמות מסחר במטבעות וירטואלים מפני סגירה אם יפעלו בצורה שאינה לגיטימית. הצהרת הרשויות אינה מגדירה מהו שימוש "לא לגיטימי" ולמעשה קיים שיקול דעת רחב. רשות המיסים עדיין בוחנת אפשרויות למיסוי עסקאות במטבעות וירטואליים.


בנוסף, ניתן להבחין במגמה רגולטיבית פרטית חדשה, לפיה איגודים שונים של מטבעות וירטואליים ברחבי העולם, כדוגמת איגוד הביטקוין הישראלי, מפרסמים המלצות לאופן השימוש במטבעות. ביניהן, המלצות לאופן בו יש לאבטח את המסחר והאחזקה של המטבעות. אימוץ ההמלצות באופן נרחב על ידי העוסקים במטבעות, יכול ליצור סטנדרט התנהגות מחייב.


לסיכום, הסטטוס המשפטי של מטבעות וירטואליים קונטרברסלי ומשתנה ממדינה למדינה בתדירות תכופה. כיום מדינות רבות כדוגמת ישראל וארה"ב פועלות להסדרת השימוש במטבע לאור השימושים הלא לגיטימיים בהן. בנוסף לכך מתפתחת מגמה רגולטיבית פרטית חדשה אשר אימוצה, ייצר סטנדרט התנהגות מחייב. על המבקשים לעסוק במטבעות לתת את הדעת לרגולציה מתפתחת זו, אחרת הם עלולים למצוא עצמם חייבים מכוח חוק או מכוח נוהג.

13 צפיות